מידע כללי | |
---|---|
סוג | נגמ"ש |
מדינה מייצרת | ברית המועצות |
יצרן | גא"ז, Kurgan Wheel Tractor Plant |
משתמשים עיקריים | הצבא הלאומי האפגני |
שנת ייצור | 1955 |
תקופת השימוש | 13 בדצמבר 1959 – הווה (64 שנים) |
דגם קודם | BTR-152 / BTR-50 |
דגם עוקב | BTR-70 |
מערכה מרכזית | מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת אפגניסטן, מלחמת צ'צ'ניה. |
יחידות שיוצרו | 25,000 |
מידע טכני | |
אורך | 7.56 מ'[1] |
רוחב | 2.82 מ' |
גובה | 2.31 מ' |
משקל | 10.3 טון |
מהירות |
80 קמ"ש (כביש) ~10 קמ"ש (מים) |
טווח פעולה | 500 ק"מ |
מנוע | שני מנועי בנזין, 90 כ"ס כל אחד |
שריון | 5-9 מ"מ פלדה |
צוות | 3 + 6 לוחמים[2] |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | מקלע כבד 14.5 מ"מ KPV |
חימוש משני | מקלע 7.62 מ"מ PKT |
ה-BTR-60 (מרוסית: БТР-60 קיצור של: Бронетранспортер המתורגם נושא גייסות משוריין) הוא נגמ"ש בעל 8 גלגלים, המשמש להובלה ולחימה של חיילים בשדה הקרב.
הכלי פותח במהלך סוף שנות ה-50 כהמשך לסדרת ה-BTR לאחר ה-BTR-50. ה-BTR-60 היה הראשון בסדרה להתבסס על 8 גלגלים והוא שודרג ופותח כפלטפורמה לעשרות גרסאות למטרות שונות. הוא עדיין נמצא בשירות במספר מדינות.
פיתוח הכלי החל הן מתוך גיבוש תורת לחימה שכללה הפיכת כוחות החי"ר לממוכנות, והן משום החסרונות בכלים הקודמים, חסרונות כגון גודל כלי קטן, ומיגון נמוך ללוחמים.
ה-BTR-60 פותח על ידי חברת גא"ז בשנת 1955. הכלי פותח עם הנעת 8 גלגלים לעומת ה-BTR-152 בעל 6 גלגלים, ה-BTR-40 בעל 4 גלגלים, וה-BTR-50 הזחלי. השימוש ב-8 גלגלים, יחד עם יכולות אמפיביות (בדגמים מאוחרים יותר) הוכיח את עצמו והתאים ליעוד הכלי של ניוד מהיר ללוחמים בשדה הקרב.
אף על פי שדגמים חדשים ומתקדמים יותר פותחו במרוצת השנים, דגמים המתבססים על ה-BTR-60, דגם נגמ"ש זה נמצא עד היום בשירות מספר מדינות ביניהן סוריה, רוסיה ועוד.
הכלי מחולק לשלושה תאים, תא צוות, תא לוחמים ותא המנוע. צוות הכלי כלל שני מושבים קדמיים בהם ישב נהג ולצידו מפקד הכלי, מרגע שהופיעו דגמים בעלי צריח, הוסף חבר צוות שלישי שהפעיל את המקלעים בצריח שהיו בצורה הכי נפוצה שלהם: מקלע כבד 14.5 מ"מ מסוג KPVT ומקלע מקביל עליו 7.62 מ"מ מסוג PKT. בדגמים שקדמו להופעת הצריח, הייתה עמדת מקלען פתוחה, בדרך כלל בעלת מקלע 12.7 מ"מ מסוג DShK ולעיתים אף מקלע אחד או שנים נוספים לאורך הכלי[3].
תא הלוחמים כלל תחילה מקום ל-12 לוחמים כאשר באופן מקסימלי ניתן היה להכניס 16 לוחמים והחל מהדגמים בעלי צריח, מה שהקטין את המקום בכלי, יכולת אכלוס הלוחמים ירדה ל-6 לוחמים ו-8 באופן מקסימלי.
נגמ"ש ה-BTR-60 נבנה תחילה ככלי ניוד מהיר וממוגן באופן חלקי לצוותי לוחמים, הוא נבנה בצורת סירה בעלת 8 גלגלים כדי להקנות לו יכולת עבירות גבוהה בביצות ונהרות של אירופה, האות P הנוספת לשמו בכל דגמי היצור מסמלת плавающий, 'שׁוֹחֶה'. חזית הכלי משופעת והשיפוע ממשיך בחציו העליון של הכלי לכל אורכו, בעיקר לשם שיפור יעול יכולות המיגון של הפלדה הדקה יחסית ושיפור העבירות במכשולי מים.
החלוקה לשני מנועים בכלי יוצרת יתרון בכך שכשמנוע אחד חדל מלפעול, הכלי לא מושבת אלא מסוגל במהירות מוגבלת יותר להמשיך לנסוע, לעומת זאת, זמן הטיפולים בכלי בעל מערכת הינע מורכבת של שני מנועים מחוברים הוא גדול יחסית.
ה-BTR-60 שירת בצבא רוסיה בכל המערכות בו לקח חלק החל מכניסתו לשירות בסוף שנות ה-50. הכלי סופק לרוב מדינות ברית ורשה שהוסיפו ושדרגו את הכלי ברבות השנים כדי להתאים ליעודים הספציפיים שלהן. לצד מדינות הברית, נמכר הכלי החל משנות ה-60 למדינות בעלות קשרים עם ברית המועצות בעיקר באזור המזרח התיכון ואפריקה שם השתתפו דגמי הכלי בעימותים ומלחמות מקומיות.
בשרות ברית המועצות אפשר למנות את סכסוך הגבולות הסיני-סובייטי (1969), את מלחמת אפגניסטן שהתחוללה בין 1979 ל-1988, את מלחמת אבחזיה בין 1992 ל-1993 ואת מלחמת צ'צ'ניה הראשונה בין 1994 ל-1996 והשנייה בין 1999 ל-2009.
בשרות מדינות במזרח התיכון אפשר למנות את מלחמת ששת הימים, את מלחמת אירן עיראק בין 1980 ל-1988, את מלחמת המפרץ, את מלחמת אפגניסטן (2001–2014) שהתחילה ב-2001 ואת מלחמת עיראק שהתחילה ב-2003.
מלבד עימותים עיקריים אלו השתתפו דגמי ה-BTR-60 השונים במספר עימותים, מהפכות ומלחמות מקומיות נוספות באפריקה, אירופה ואסיה.
ברית המועצות ורוסיה
גרמניה המזרחית
בולגריה
רומניה
ישראל
בידי צה"ל נפלו מספר כלים בעיקר מסוריה ומצרים במהלך מלחמות ישראל, החל ממלחמת ששת הימים בה הופיע הכלי לראשונה בידי צבאות ערב אלו.
תעשיות שונות בישראל פיתחו ושידרגו דגם של ה-BTR-60PB לכדי רק"ם שהכיל מרגמה 120 מ"מ או 81 מ"מ של סולתם. בדגם זה הוסר הגג מתא הלוחמים אך נשאר הגג הקדמי מעל תא הצוות, כמו גם הוסף סולם לצד הכלי לגישה של אנשי הצוות לתוך הכלי[10].
רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
---|---|---|
טנקים | T-84 Oplot-M • T-90 • T-84 • T-80 • T-72 • IT-1 • T-64 • T-62 • PT-76 • T-55 • T-10 • ארמטה T-14 | |
נגמ"שים | BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80 • BTR-70 • BTR-60 • BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50 • MT-LB | |
נגמ"שי לחימה | BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3 • BMP-2 • BMP-1 • T-15 ארמטה | |
תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה • 9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה • OTR-23 אוקה • 9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P | |
רק"ם נ"מ | SA-22 • SA-19 • ZSU-23-4 • ZSU-57-2 • BTR-152A\D\E • BTR-40A | |
מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 |