אלבום אולפן מאת איימי ויינהאוס | ||||||
יצא לאור | 4 באוקטובר 2007 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | 2005 | |||||
סוגה | R&B • פופ • סול • נאו סול | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 34:56 | |||||
חברת תקליטים | איילנד | |||||
הפקה | מארק רונסון, סלאם רמי | |||||
| ||||||
עטיפה אלטרנטיבית | ||||||
|
Back to Black (בעברית: בחזרה לשחור) הוא אלבום האולפן השני והאחרון של הזמרת והכותבת היהודייה-אנגליה, איימי ויינהאוס. האלבום יצא לאור ב-4 באוקטובר 2007, תחת חסותה של חברת התקליטים איילנד רקורדס.
בשנת 2007, הועמד האלבום ב-6 קטגוריות שונות בטקס פרסי גראמי ה-50, ובשנת 2008, זכה בכ-5 פרסים ביניהם שלושת הפרסים המרכזיים; "הקלטת השנה", "שיר השנה" ואף "אמן פורץ הדרך של השנה", מה שהפך את ויינהאוס לאמנית הבריטית הראשונה בהיסטוריה שעשתה זאת.[1][2] בנוסף לכך, זכה האלבום בקטגוריית "אלבום השנה" בטקס פרסי המוזיקה של Q שהתקיים בשנת 2007 גם כן.[3]
באוגוסט 2011, הפך האלבום לנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21, עם מכירות של מעל 3,200,000 עותקים,[4] ונכון ליולי 2018, הוא האלבום השני הנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21, עם מכירות של מעל 3,780,000 עותקים.[5][6] בשנת 2019, דורג האלבום כאלבום הנשי ה-3 המצליח ביותר בכל הזמנים באירלנד.[7]
בשנת 2019, מגזין הגרדיאן דירג את האלבום במקום הראשון ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של המאה ה-21".[8] מגזין NME, דירג את האלבום במקום ה-73 ברשימת "500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים של NME".[9]
בשנת 2012, מגזין הרולינג סטון ערך בשנית את רשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" ודירג את האלבום במקום ה-451.[10] בשנת 2020 האלבום דורג במקום ה-33 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין רולינג סטון.[11] מגזין Spin כלל את האלבום במקום ה-111 ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר ב-30 שנים האחרונות (1985–2014), שנערך בשנת 2019.[12]
בשנת 2006, נודע לציבור כי אלבום האולפן של הזמרת עתיד לצאת וכך קרה. בתאריך ה-4 באוקטובר באותה שנה יצא האלבום בכל רחבי העולם. תחילה הוציאה הזמרת את הסינגל הראשון מן האלבום הנקרא "Rehab", אשר זכה להצלחה עולמית ואף הצליח להיכנס לעשירייה הפותחת במצעד הבילבורד הוט 100 ולהפוך לשיר המצליח ביותר של הזמרת בארצות הברית בכך שמכר שם את כמויות העותקים הרבות ביותר מכל שיריה של הזמרת. לאחר הצלחת הסינגל הראשון יצא לאור הסינגל השני הנקרא "You Know I'm No Good", אשר גם הוא זכה להצלחה רבה כאשר הצליח למכור כמויות עותקים רבות, ולהיכנס למצעדים רבים ואף להגיע בכמה וכמה מהם למקומות הראשונים. הסינגל השלישי מן האלבום יצא תחת שמו ונקרא "Back to Black", אשר הפך בקרב המעריצים והמבקרים לשירה המרגש ביותר של הזמרת, לסינגל יצא ווידאו קליפ מצליח בשנת 2009, ל-יוטיוב ונכון ל-7 ביולי 2018, הווידאו קליפ צבר למעלה מ-300 מיליון צפיות והוא הווידאו קליפ הנצפה ביותר של הזמרת. לאחר ההצלחה העולמית שזכתה הזמרת עם שלושת הסינגלים הראשונים מן האלבום יצאו לאור עוד שני סינגלים נוספים, אשר זכו להצלחה בינונית ברחבי העולם.
האלבום זכה להצלחה עולמית גדולה מאוד, הן במובן המסחרי והן מבחינת ההערכה המוזיקלית ותשבחות המבקרים אשר קיבל, ובמידה רבה אחראי לפריצתה של ויינהאוס אל דעת הקהל העולמית. העובדה שאלבום אולפן זה זכה להצלחה והערכה כה רבה, באופן משמעותי יותר מאלבומה הקודם של ויינהאוס, והעובדה שוויינהאוס לא הוציאה אלבומי אולפן נוספים עד ליום מותה, הפכו את האלבום למזוהה ביותר עם הקריירה המוזיקלית של הזמרת.
לאחר מותה של ויינהאוס ב-23 ביולי 2011, המכירות של האלבום גברו בצורה דרסטית ברחבי העולם. האלבום עלה למקום הראשון במצעד האייטונס כמעט בכל מדינה. בבריטניה, ארץ מולדתה של ויינהאוס, האלבום הופץ מחדש ונכנס למצעדים בבריטניה ב-24 ביולי 2011 למקום מספר 59 בתוך שבע שעות בלבד של מכירות לאחר ההודעה על מותה. בשבוע שלאחר מכן, האלבום נסק בחזרה למקום הראשון, הפעם הרביעית בו הגיע לפסגה. למחרת, האלבום נכנס מחדש למקום ה-20 במצעד האלבומים של ניו זילנד.
באוגוסט 2011, כחודש לאחר מותה של ויינהאוס, הפך האלבום לנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21, עם מכירות של מעל 3,200,000 עותקים.[4] בכך עקפו מכירות האלבום את האלבום Back to Bedlam, של הזמר ג'יימס בלאנט, אשר היה האלבום הנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21 עד אותה עת.[13] כארבעה חודשים לאחר מכן, בדצמבר 2011, עקפו מכירות האלבום 21, של הזמרת אדל את אלבומה של ויינהאוס,[14] והפכו את אלבומה של ויינהאוס לאלבום השני הנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21.[5] נכון ליולי 2017, מכר האלבום כ-3,780,000 עותקים בבריטניה.
בין היתר הפך האלבום לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2007, עם מכירות של כ-5.5 מיליון עותקים שנמכרו באותה השנה בלבד,[15] ולאחד מן האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים עם מכירות של כ-13.7 מיליון עותקים שנמכרו בכל רחבי העולם.[16] בנוסף לכך, צבר האלבום למעלה ממיליארד השמעות בספוטיפיי.[17]
ב-2 בנובמבר 2018, יצא הסרט, Amy Winehouse: Back to Black.[18] עלילת הסרט ברובה התמקדה ביצירת, הפקת והלחנת האלבום. היא הציגה בתוכה את הערב האינטימי שהיה בלונדון, בו הייתה ויינהאוס ביחד עם משפחתה, לאחר שזכתה ב-5 פרסי גראמי על האלבום ושיריו.[19] האלבום הועמד לפרס גראמי לאלבום השנה.
הערב חל בשנת 2008, והוא היה מעין ערב פרטי בו מרכז העניין היה האלבום, Back to Black.[20]
Back To Black | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | כותב(ים) | משך | ||||||
1. | Rehab | איימי ויינהאוס | 3:35 | ||||||
2. | You Know I'm No Good | ויינהאוס | 4:17 | ||||||
3. | Me & Mr Jones | ויינהאוס | 2:33 | ||||||
4. | Just Friends | ויינהאוס | 3:13 | ||||||
5. | Back to Black | ויינהאוס, מארק רונסון | 4:01 | ||||||
6. | Love Is a Losing Game | ויינהאוס | 2:35 | ||||||
7. | Tears Dry on Their Own | ויינהאוס, ניקולאס אשפורד, ואלרי סימפסון | 3:06 | ||||||
8. | Wake Up Alone | ויינהאוס, פול או'דאפי | 3:42 | ||||||
9. | Some Unholy War | ויינהאוס | 2:22 | ||||||
10. | He Can Only Hold Her | ויינהאוס, ריצ'רד פוינדקסטר, רוברט פוינדקסטר | 2:46 | ||||||
11. | Addicted(נכלל באלבום שיצא בבריטניה) | ויינהאוס | 2:46 | ||||||
משך כולל: |
34:56 |
דיסק בונוס בגרסת ה-Deluxe | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Valerie |
3:53 | |||||||
2. | Cupid |
3:49 | |||||||
3. | Monkey Man |
2:56 | |||||||
4. | Some Unholy War(גרסה איטית) |
3:17 | |||||||
5. | Hey Little Rich Girl |
3:35 | |||||||
6. | You're Wondering Now |
2:33 | |||||||
7. | To Know Him Is To Love Him |
2:24 | |||||||
8. | Love Is A losing Game(דמו מקורי) |
3:43 | |||||||
משך כולל: |
34:56 |
מצעדי סוף שנה (2023)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | בילבורד 200 | – |
מצעד האלבומים המסחריים | 96[21] |
מקום | תארים | מכירות |
---|---|---|
אוסטרליה (ARIA)[22] | פלטינה 3× | 210,000 |
אוסטריה (IFPI Austria)[23] | פלטינה 7× | 210,000 |
בלגיה (BEA)[24] | פלטינה 3× | 60,000 |
ברזיל (Pro-Música Brasil)[25] | יהלום | 250,000 |
קנדה (Music Canada)[26] | פלטינה | 100,000 |
דנמרק (IFPI Denmark)[27] | פלטינה 3× | 120,000 |
פינלנד (Musiikkituottajat)[28] | פלטינה | 33,884[28] |
צרפת (SNEP)[29] | פלטינה 2× | 1,238,300[30] |
גרמניה (BVMI)[31] | פלטינה 6× | 1,200,000 |
יוון (IFPI Greece)[32] | פלטינה | 15,000 |
הונגריה (MAHASZ)[33] | פלטינה | 6,000 |
איטליה (FIMI)[34] | פלטינה 2× | 160,000 |
יפן (RIAJ)[35] | זהב | 100,000 |
הולנד (NVPI)[36] | פלטינה 5× | 350,000 |
ניו זילנד (RMNZ)[37] | פלטינה 3× | 45,000 |
נורווגיה (IFPI Norway)[38] | פלטינה | 40,000 |
פולין (ZPAV)[39] | פלטינה 2× | 40,000 |
פורטוגל (AFP)[40] | פלטינה 2× | 40,000 |
רוסיה (NFPF)[41] | פלטינה 2× | 40,000 |
ספרד (PROMUSICAE)[42] | פלטינה 2× | 160,000 |
שוודיה (GLF)[43] | פלטינה | 40,000 |
שווייץ (IFPI Switzerland)[44] | פלטינה 7× | 210,000 |
טורקיה (MÜ-YAP)[45] | זהב | 5,000 |
בריטניה (BPI)[46] | פלטינה 13× | 3,930,000[47] |
ארצות הברית (RIAA)[48] | פלטינה 2× | 3,205,000[49] |
סיכום | ||
אירופה (IFPI)[50] | פלטינה 8× | 8,000,000 |
בכל העולם | — | 16,000,000[51] |
מדינה | תאריך יציאה | פורמט | חברת תקליטים | מקור |
---|---|---|---|---|
אירלנד | 27 באוקטובר 2006 | סטנדרטית | איילנד | [52] |
בריטניה | 30 באוקטובר 2006 | [53] | ||
פולין | 20 בנובמבר 2006 | יוניברסל מיוזיק גרופ | [54] | |
גרמניה | 21 בנובמבר 2006 | [55] | ||
קנדה | 12 בדצמבר 2006 | [56] | ||
צרפת | 29 בינואר 2007 | [57] | ||
איטליה | 2 בפברואר 2007 | [58] | ||
אוסטרליה | 24 בפברואר 2007 | [59] | ||
ארצות הברית | 13 במרץ 2007 | יוניברסל רפובליק | [60] | |
גרמניה | 15 ביוני 2007 | גרסה מיוחדת | יוניברסל מיוזיק גרופ | [61] |
יפן | 5 בספטמבר 2007 | סטנדרטית | [62] | |
קנדה | 13 בנובמבר 2007 | דלוקס | [63] | |
אוסטרליה | 17 בנובמבר 2007 | [64] | ||
אירלנד | 23 בנובמבר 2007 | איילנד | [65] | |
גרמניה | 30 בנובמבר 2007 | יוניברסל מיוזיק גרופ | [66] | |
בריטניה | 3 בדצמבר 2007 | איילנד | [67] | |
יפן | 6 בפברואר 2008 | יוניברסל מיוזיק גרופ | [62] | |
איטליה | 29 בפברואר 2008 | [68] |
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
((cite web))
: (עזרה)
איימי ויינהאוס | ||
---|---|---|
דיסקוגרפיה • פרסים ומועמדויות • שירים | ||
אלבום אולפן | Frank • Back to Black | |
אלבומי אוסף | Lioness: Hidden Treasures | |
אלבומי הופעה | Amy Winehouse at the BBC | |
אלבומי וידאו | I Told You I Was Trouble: Live in London | |
ערכים קשורים | "איימי" (פסקול) • "איימי ויינהאוס: בחזרה לשחור" • דיון ברומפילד • טיילר ג'יימס • לייונס רקורדס • מארק רונסון • פסל • קרן איימי ויינהאוס |
איימי ויינהאוס – סינגלים | ||
---|---|---|
Frank | "Stronger Than Me" • "Take the Box" • "In My Bed" • "You Sent Me Flying" • "Fuck Me Pumps" • "Help Yourself" | |
Back to Black | "Rehab" • "You Know I'm No Good" • "Back to Black" • "Tears Dry on Their Own" • "Love Is a Losing Game" | |
Lioness: Hidden Treasures | "Body and Soul" • "Our Day Will Come" | |
שירים נוספים | "Valerie" • "B Boy Baby" • "Cherry Wine" |
פרס גראמי לאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר | ||
---|---|---|
1968–2009 | 1968: הביטלס – Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band • 1995: בוני רייט – Longing in Their Hearts • 1996: ג'וני מיטשל – Turbulent Indigo • 1997: סלין דיון – Falling into You • 1998: ג'יימס טיילור – Hourglass • 1999: מדונה – Ray of Light • 2000: סטינג – Brand New Day • 2001: סטילי דן – Two Against Nature • 2002: סייד – Lovers Rock • 2003: נורה ג'ונסג'ון מאייר – Come Away with Me • 2004: ג'סטין טימברלייקג'ון מאייר – Justified • 2005: ריי צ'ארלס ואמנים שונים – Genius Loves Company • 2006: קלי קלרקסון – Breakaway • 2007: ג'ון מאייר – Continuum • 2008: איימי ויינהאוס – Back to Black • 2009: דאפי – Rockferry | |
2010–הווה | 2010: בלאק אייד פיז – The E.N.D. • 2011: ליידי גאגא – The Fame Monster • 2012: אדל – 21 • 2013: קלי קלרקסון – Stronger • 2014: ברונו מארס – Unorthodox Jukebox • 2015: סם סמית' – In the Lonely Hour • 2016: טיילור סוויפט – 1989 • 2017: אדל – 25 • 2018: אד שירן – ÷ • 2019: אריאנה גרנדה – Sweetener • 2020: בילי אייליש – When We All Fall Asleep, Where Do We Go? • 2021: דואה ליפה – Future Nostalgia • 2022: אוליביה רודריגו – Sour • 2023: הארי סטיילס – Harry's House • 2024: טיילור סוויפט – Midnights |
האלבומים הנמכרים ביותר לפי שנה בבריטניה (1990–2009) | |
---|---|
| |
רשימה מלאה • (1956–1969) • (1970–1989) • (1990–2009) • (2010–2029) |