פארל ויליאמס (משמאל) ושי היילי בהופעה של N.E.R.D בפסטיבל הג'אז "Pori Jazz", 2010 | |
מקום הקמה | וירג'יניה ביץ' |
---|---|
תקופת הפעילות | מ-1999 |
סוגה | היפ הופ אלטרנטיבי, פאנק רוק, ראפ רוק, רוק אלטרנטיבי |
חברת תקליטים | i Am Other, קולומביה רקורדס, Star Trak Entertainment, אינטרסקופ רקורדס, וירג'ין |
פרסים והוקרה | פרס המוזיקה שורטליסט (2002) |
www.nooneeverreallydies.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
חברים | |
פארל ויליאמס צ'אד הוגו שי היילי אלכס מאהר | |
N.E.R.D (ראשי תיבות בדיעבד של No-one Ever Really Dies, אף אחד לעולם לא באמת מת) היא להקת היפ הופ ורוק אמריקאית, שהוקמה בווירג'יניה ביץ' שבווירג'יניה בשנת 1999.
טדי ריילי (אנ') החתים את המפיקים פארל ויליאמס וצ'אד הוגו על חוזה בחברת וירג'ין רקורדס, כצמד "הנפטונז". לאחר הפקת כמה שירים לכמה אמנים במהלך סוף שנות ה-90, הצמד יצר את הלהקה עם שי היילי כפרויקט צדדי של "הנפטונז" ב-1999. אלבום הבכורה של N.E.R.D, "...In Search Of", מכר 603,000 עותקים בארצות הברית והיה לאלבום זהב בארצות הברית. האלבום השני של הלהקה, Fly or Die, מכר 412,000 עותקים בארצות הברית, אך הופץ ב-500,000 יחידות, דבר שמאשר את התואר "אלבום זהב".
בשנת 2005, החוזה של N.E.R.D עם Virgin Records הסתיים והלהקה התפרקה. שלוש שנים מאוחר יותר, הלהקה התאחדה תחת חברת Star Trak Entertainment, חברת בת של אינטרסקופ רקורדס שהוקמה על ידי ויליאמס והוגו. האלבום השלישי של הלהקה, Seeing Sounds, פורסם בשנת 2008, ונמכר רק ב-80,000 עותקים בשבוע הראשון שלו. האלבום העוקב, Nothing, יצא בשנת 2010.
N.E.R.D החלה לפרסם באוקטובר 2017 לאחר שלא נשמעה הרבה מאז הוצאת האלבום ב-2010, דבר שגרם למעריצים לשער שהלהקה עובדת על אלבום או פרויקט חדש. מאוחר יותר נחשף כי האלבום החדש שלהם ייקרא "No One Ever Really Dies", מה שהסביר את חידוש הפרסום שלהם ואושש את שמועות המעריצים. בתחילת נובמבר של אותה שנה, N.E.R.D פרסמה את הסינגל, הראשון מהאלבום, Lemon. הוכרז גם כי האלבום יכלול שיתופי פעולה עם אמנים רבים, ביניהם קנדריק לאמאר, אנדרה 3000, .M.I.A, פיוצ'ר, וייל, גוצ'י מיין, ריהאנה ואד שירן. אלבום זה יצא לאור ב-15 בדצמבר 2017.
הסאונד של הלהקה מכיל בדרך כלל אלמנטים של רוק, פאנק והיפ הופ, והוא כולל גם R&B ופופ[1]. הסאונד שלהם תואר גם כמכיל אלמנטים של היפ הופ אלטרנטיבי[2], פאנק רוק[3], ראפ רוק[4], היפ הופ נסיוני[5] ואוונט פאנק[6]. הם זכו לשבחים על השימוש הרב שלהם במוזיקה אלקטרונית, בס ופאנק, ואילו אחרים טענו כי הנפטונים לא מסוגלים לשלב בין R&B ורוק. תוכן המילים של N.E.R.D גרר אחר ביקורת. איאן כהן מפיצ'פורק כינה את יכולת הכתיבה של הלהקה "הרחק למטה ברשימת הדברים ש-N.E.R.D באמת טובה בהם"[7]. בנוסף, נמתחה ביקורת על ויליאמס על כתיבתו הבוטה והמינית[8].
פארל ויליאמס | ||
---|---|---|
דיסקוגרפיה • פרסים ומועמדויות | ||
אלבומי אולפן | In My Mind • Girl | |
סינגלים | "Frontin'" • "Can I Have It Like That" • "Angel" • "Number One" • "That Girl" • "My Drive Thru" • "Happy" • "Marilyn Monroe" • "Come Get It Bae" • "Gust of Wind" • "It Girl" • "Freedom" • "Sangria Wine" | |
השתתפות בסינגלים | "I Just Wanna Love U (Give It 2 Me)" • "Formal Invite" • "Nothin'" • "Boys" • "When the Last Time" • "Pass the Courvoisier, Part II" • "Beautiful" • "Excuse Me Miss" • "Belly Dancer" • "Change Clothes" • "Drop It Like It's Hot" • "Let's Get Blown" • "Wanna Love You Girl" • "Mr. Me Too" • "Money Maker" • "Yummy" • "Sex 'n' Money" • "Give It Up" • "Blue Magic" • "I Know" • "Zock On!" • "Universal Mind Control" • "Announcement" • "Work That" • "I'm Good" • "ADD SUV" • "One" • "Celebrate" • "Blurred Lines" • "Get Lucky" • "Feds Watching" • "Get Like Me" • "Lose Yourself to Dance" • "ATM Jam" • "Move That Dope" • "Aerosol Can" • "Hugs" • "Tacky" • "Shine" • "WTF (Where They From)" • "Safari" • "Surfin'" • "Heatstroke" • "Feels" | |
סיבובי הופעות | Dear Girl Tour | |
עסקים | I Am Other • Billionaire Boys Club | |
שונות | הנפטונז • N.E.R.D • Child Rebel Soldier |