Sd.Kfz. 250
זחל"ם הפיקוד של ארווין רומל ("גריפון"), צפון אפריקה.
מידע כללי
סוג זחלי למחצה
מדינה מייצרת גרמניה הנאצית
יצרן Demag עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ייצור 1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 1941–הווה (כ־83 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
דגם עוקב Sd.Kfz. 251
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה
יחידות שיוצרו 6,628 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 4.56 מטר
רוחב 1.94 מטר
גובה 1.66 מטר
משקל 5.61 טון
מהירות 76 קמ"ש (כביש)
טווח פעולה 300 ק"מ
מנוע בנזין, 100 כוח סוס
שריון 5.5-14.5 מ"מ[1]
צוות 6
מערכות נשק
חימוש עיקרי משתנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Sd.Kfz. 250גרמנית: Sonderkraftfahrzeug 250, בתרגום: 'כלי רכב בעל תכלית מיוחדת 250') הוא זחל"ם שפותח על ידי הוורמאכט הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. הזחל"ם פותח בשנת 1941 ושירת במגוון תפקידים במשך המלחמה.

פיתוח

זחל"ם ה-Sd.Kfz. 250 פותח כמענה לצורך של הצבא הגרמני ברכב בעל עבירות טובה אשר ישמש כוחות לוחמים בתפקידי סיוע להתקפות שריון ותפקידי סיור. לצבא הגרמני היה ניסיון עם זחל"מים בשנת 1939 עם זחל"מי הסיוע, שהיו בעצם משאיות זחליות למחצה כמו ה-Sd.Kfz. 10. פיתוח ה-Sd.Kfz. 250 נעשה על ידי חברת Demag והתבסס על ה-Sd.Kfz. 10, שפותח גם הוא על ידי החברה, הוא קוצר מעט והורכב עליו שריון לאורך הכלי כאשר תא הלוחמים פתוח כלפי מעלה.

לזחל"ם ה-Sd.Kfz. 250 היו מספר חסרונות, תא הלוחמים היה פתוח, מה שהשאיר את צוות הכלי בסכנה מפני הפגזות ותקיפות אוויריות. חיסרון נוסף היה בעיית ניידות הכלי, בעיה משותפת לרוב הזחל"מים הגרמניים לעומת הזחל"מים של בעלות הברית, אף על פי שהזחלים הבטיחו עבירות גבוהה בתנאי שטח קשים, העובדה שהגלגלים שימשו להיגוי בלבד ולא היה בהם כוח הקשתה מאוד על ניידות הכלי.

Sd.Kfz. 252

ה-Sd.Kfz. 252 פותח כזחל"ם לנשיאת תחמושת לסיוע תותחי סער. הזחל"ם התבסס על ה-Sd.Kfz. 10 ועיצובו היה דומה מאוד ל-Sd.Kfz. 250 רק שהכלי היה בעל גג, חלק אחורי בשיפוע עם פתח נוסף וצוות של שניים בלבד. זחל"ם התחמושת שירת החל מפיתוחו ב-1940 עד סוף המלחמה. סך הכל יוצרו 413 כלים.

Sd.Kfz. 253

ה-Sd.Kfz. 253 הוא זחל"ם תצפית וטיווח לכוחות ארטילריה, הוא התבסס גם הוא על ה-Sd.Kfz. 10 וגם הוא היה סגור מכל הכיוונים. הזחל"ם אכלס צוות של 4 ציוד קשר רדיו וציוד תצפית, כאשר התצפית הארטילרית הייתה נעשית דרך פתח בגג. ה-Sd.Kfz. 253 שירת החל מ-1940 עד סוף המלחמה. סך הכל כ-285 כלים יוצרו.

שירות קרבי

Sd.Kfz. 250/10
Sd.Kfz. 250/2
Sd.Kfz. 250/3
Sd.Kfz. 253

מיקומם העיקרי של זחל"מי הסיור היו בגדודי סיור בדיוויזיות השריון, אך גם פעלו כזחל"מי סיוע וסיור לכוחות חי"ר ממוכנות. תפקידו של ה-Sd.Kfz. 250/1 היה במשימות סיור, כאשר יתרונו הגדול היינו הצללית הנמוכה של הכלי והעבירות הטובה שמעניקים לו הזחלים. הגרסאות השונות של הכלי פעלו בשטח על פי היעוד שלהם, בין משימות סיוע ארטילרי או קשר, אך רוב סוגי הכלים פעלו ביחידות הקלות בתפקידיהם השונים, כאשר הנבדל העיקרי הוא ה-Sd.Kfz. 250/4 שפעל בסיוע ליחידות תותחי סער.

כלי שזכה בפרסום היה מסוג Sd.Kfz. 250/3 בשם "GREIF" (גריפון בגרמנית) אשר שימש את ארווין רומל בפיקוד הקורפוס אפריקה.

דגמים

לזחל"ם ה-Sd.Kfz. 250 היו שני דגמים, הדגם הישן (Alt) והדגם החדש (Neu). הדגם החדש פותח באוקטובר 1943 והיווה עיצוב שהפך את ייצור ותחזוק הכלי לפשוט הרבה יותר ובעל פחות זוויות מיגון, מה שהוליד כלי בעל צורה אחידה יותר עם תאי אחסון תמידיים בצידי הכלי. הגרסאות השונות שפותחו ליעודים שונים של הכלי פותחו על שני הדגמים לאורך המלחמה.

גרסאות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זחל"ם ה-Sd.Kfz. 250 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רכבי סיור וזחל"מים גרמניים 1939-45, בריאן פרת, 1999, הוצאת אוספרי.