ג'ון במהלך סיבוב ההופעות, כרזת המופע | |||||||
מאת אלטון ג'ון | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
אלבום נתמך | Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra | ||||||
תאריך התחלה | 5 בנובמבר 1986 | ||||||
תאריך סיום | 14 בדצמבר 1986[1] | ||||||
לגים | 1 | ||||||
מספר הופעות | 28 | ||||||
כרונולוגיית הופעות אלטון ג'ון | |||||||
|
Tour De Force הוא סיבוב הופעות שערך המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון ב־1986 באוסטרליה, עם התזמורת הסימפונית של מלבורן. סיבוב ההופעות כלל 28 הופעות.
במהלך סיבוב ההופעות שר ג'ון באופן צרוד ומאומץ באופן ניכר. לאחר בדיקות שעבר אצל מומחים באוסטרליה, התגלה שהוא סובל מפוליפים על מיתרי הקול. לאחר סיבוב ההופעות עבר ג'ון ניתוח להסרת הגידולים ממיתרי קולו. הניתוח גרם לשינוי קולו לצמיתות.
ההופעה האחרונה הוקלטה, וחלקה השני יצא לאור באלבום ההופעה "Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra".
סיבוב ההופעות "Tour De Force" באוסטרליה עם התזמורת הסימפונית של מלבורן היה פרי חודשים של תכנון והכנה. הוא גם גילה את מוסר העבודה וכושר ההתמדה יוצאי הדופן של הזמר, שהתמיד במסע אף על פי שסבל מכאבים חזקים וקשיים בזמרה עקב מה שהתגלה כגידולים לא ממאירים על מיתרי הקול שלו, גידולים שהצריכו אותו לעבור ניתוח להסרתם. זאת נוסף על מצבו הגופני והנפשי שהיה ירוד ממילא, עקב בולימיה והתמכרותו לסמים ולאלכוהול, שהיו בשיאם בשנים אלה.
סיבה מרכזית לתזמון מסע ההופעות לסוף השנה היה רצונו של ג'ון לתמוך בנבחרת אנגליה בקריקט (אנ'), שביקרה באוסטרליה באותה תקופה כדי להשתתף בטורניר ה"אשס" המסורתי[א]. ג'ון שהה עם הנבחרת למשך רוב המסע ואף שימש די ג'יי במסיבת הניצחון שלה, לאחר שזכתה בגביע[2][3].
סיבוב ההופעות הסימפוני המצועצע והמתוכנן לפרטיו, הראשון מסוג זה שנערך על ידי כוכב רוק, הסתיים ב־11 הופעות במרכז הבידור של סידני. הלהקה שליוותה את ג'ון בסיבוב הייתה מורכבת בעיקרה מהנגנים שליוו אותו בהקלטת האלבום "Leather Jackets". נוספו להם חטיבת כלי הנשיפה Onward International, שלושה זמרי רקע, ושני נגני כלי הקשה (עם ריי קופר, שחזר ללהקה והצטרף לג'ודי לינסקוט (אנ')).
המופע שג'ון העלה היה תוצאה של חמישה חודשי תכנון, וחזרות רבות מאוד. הייתה זו הפעם הראשונה מזה שנתיים שג'ון הופיע באוסטרליה[4].
המופע היה מורכב משני חלקים. החלק הראשון היה הופעה אופיינית של ג'ון ולהקתו. בחלק השני הצטרפה התזמורת הסימפונית של מלבורן אל ג'ון ולהקתו.
בחלק הראשון הופיע ג'ון עם להקה שמנתה 14 נגנים, שאליהם הצטרפו זמרי ליווי וחטיבת כלי הנשיפה Onward International. בחלק הזה לבש ג'ון תלבושות ראוותניות אופייניות: פאות המחקות תספורת "מוהיקני" ואת שערה של טינה טרנר, ומשקפיים מוזרים אופייניים. בחלק השני הצטרפו אל ג'ון ולהקתו 88 נגני התזמורת הסימפונית של מלבורן. בחלק הזה התלבש ג'ון באופן קלאסי יותר, עם פאה מנופחת ותלבושת המחקות את אופנת סוף המאה ה־18 / אמצע המאה ה־19. בראיונות הזכיר ג'ון את המלחינים מוצרט ושופן כמודלים לתלבושות שנלבשו בחלק הזה של ההופעה. מעצב האופנה בוב מאקי (אנ') עיצב את כל התלבושות שלבש ג'ון במסע ההופעות[5].
אורך המופע היה בדרך כלל כשלוש שעות, שבהן בוצעו 34 שירים. סיבוב ההופעות הסתיים בהופעה שנערכה ב־14 בדצמבר 1986 במרכז הבידור של סידני. ההופעה הוקלטה, וחלקה השני יצא לאור (עם עריכה) ביוני 1987 באלבום ההופעה "Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra".
ג'יימס ניוטון הווארד, שהיה מלחין עם עתיד מבטיח בהוליווד באותה תקופה, הצטרף וערך התאמות לתזמורת בת 88 נגנים של העיבודים התזמורתיים המקוריים שלו ל־"Tonight"[ב], וכן של עיבודים של פול בקמסטר לשירים נוספים, עיבודים שנועדו כולם במקור לתזמורת קטנה יותר. ניוטון הווארד גם כתב עיבודים תזמורתיים חדשים לשיר "Don't Let the Sun Go Down on Me", שבמקור כלל רק עיבודי כלי נשיפה.
ג'ון התנסה בבעיות בקולו כשנה לפני סיבוב ההופעות[6], בעיות שהחריפו במהלך מסע ההופעות באוסטרליה. הוא התקשה לשיר, השתעל על הבמה וחווה כאבים חזקים כששר. כששר, קולו נשמע צרוד, מתוח ומאומץ[7]. הוא היה אמור לערוך שלוש הופעות בפרת', אך נאלץ לבטל את אחת ההופעות: לדברי גאס דאג'ן (אנ') ”בלילה השלישי הוא ישב בחדר ההלבשה ופתאום גילה שהוא לא יכול לדבר בכלל”[8]. הורו לו לא לדבר במשך ארבעה ימים. לקראת סיום המסע ג'ון אף התמוטט על הבמה בהופעה בסידני[9][7]. לימים סיפר: ”יכולתי לדבר, ורק בקושי לשיר. בתוך תוכי, ידעתי שמשהו היה לא בסדר באופן כרוני עם הקול שלי”[10]. חברי להקתו סיפרו לימים שג'ון חשש מאוד שמא הוא לוקה בסרטן בגרון, וסיפר להם בדמעות על דאגותיו[1]. בבדיקות שנערכו לאחר ההופעה האחרונה, התגלו על מיתרי קולו "נגעים לא ממאירים" (או פוליפים)[6][7]. ג'ון, שלקראת סוף שנות ה־80 (כלומר, גם במהלך סיבוב ההופעות) היה בשיאה של הבולימיה שלו והתמכרותו לסמים ולאלכוהול, סיפר שרופא אמר לו שעישון מריחואנה גרם לגידולים על מיתרי קולו[10].
כשלושה שבועות לאחר תום סיבוב ההופעות, בינואר 1987, עבר ג'ון ניתוח להסרת הגידולים. ההופעה האחרונה בסיבוב ההופעות הייתה ההופעה האחרונה לפני הניתוח. אף על פי שהניתוח הצליח לחלוטין, קולו של ג'ון השתנה בעקבות הניתוח לצמיתות: מטנור לבריטון[11]. ג'ון סיפר על השפעות הניתוח על קולו: ”הניתוח הנמיך את גוון קולי. הוא עמוק יותר, יש לו יותר תהודה והוא חזק יותר”[10]. ג'ון הודה שהטענות שנשמעו על איבוד הפלסט שלו ”נכונות במידה מסוימת”, אבל מבחינות אחרות כישוריו כזמר השתפרו באופן משמעותי: ”למדתי לנשום נכון[ג], התבוננתי באנשים אחרים שרים, הפכתי לזמר הרבה יותר טוב”[14].
באופן אירוני, חרף הבעיות בקולו, ההופעות נחוו אצל הקהל כהצלחה גדולה. ג'ון השקיע את כולו בהופעות משום שחשש שהוא מאבד את קולו לצמיתות. בהופעה האחרונה, הוא פחד שתהיה זאת הופעתו האחרונה בכלל[7][15][16].
לאחר הניתוח, ג'ון לקח כמה חודשי מנוחה מהקלטות ומסיבובי הופעות.
מקור: setlist.fm[17]
תאריך | עיר | מדינה | מיקום |
---|---|---|---|
אוקיאניה | |||
5 בנובמבר 1986 | בריזבן | אוסטרליה | מרכז הבידור של בריזבן |
6 בנובמבר 1986 | |||
7 בנובמבר 1986 | |||
10 בנובמבר 1986 | מלבורן | מרכז הספורט והבידור של מלבורן | |
11 בנובמבר 1986 | |||
12 בנובמבר 1986 | |||
13 בנובמבר 1986 | |||
14 בנובמבר 1986 | |||
15 בנובמבר 1986 | |||
16 בנובמבר 1986 | |||
17 בנובמבר 1986 | |||
18 בנובמבר 1986 | |||
21 בנובמבר 1986 | אדלייד | פארק פוטבול (אצטדיון MMAI) | |
25 בנובמבר 1986 | פרת' | מרכז הבידור של פרת' | |
26 בנובמבר 1986 | |||
1 בדצמבר 1986 | סידני | מרכז הבידור של סידני | |
2 בדצמבר 1986 | |||
3 בדצמבר 1986 | |||
4 בדצמבר 1986 | |||
6 בדצמבר 1986 | |||
7 בדצמבר 1986 | |||
8 בדצמבר 1986 | |||
9 בדצמבר 1986 | |||
10 בדצמבר 1986 | |||
11 בדצמבר 1986 | |||
12 בדצמבר 1986 | |||
13 בדצמבר 1986 | |||
14 בדצמבר 1986 |